הרב שלמה פרץ: “אנחנו בתקופה של הישגים חסרי תקדים” ● ראיון מיוחד

הנציג החרדי הרב שלמה פרץ בראיון גלוי לב על השנה שחלפה, על ההישגים ועל היעדים שבדרך ● "סך כל עליות בנייה עד כה שזכינו לקבל לתלמודי תורה, בהם גני ילדים, מבנים יבילים לבתי ספר, בתי ספר יסודיים ובתי ספר על יסודיים – עומד על כ-123 מיליון שקלים"

רגע אחרי שחלפו להם ימי הפורים ובין תכנון אירועי תרבות נוספים למגזר החרדי לקראת פסח והסדרה של הנחות בארנונה לעוד כמה תושבים שצריכים את עזרתו, אנחנו יושבים לשיחה פתוחה עם חבר מועצת העיר ויו”ר ש”ס בחריש הרב שלמה פרץ לשמוע על הנעשה בעבר ועל התוכניות לעתיד.

בהסתכל על נתוני הפתיחה של ר’ שלמה, כמעט ואין שום דבר הגיוני בדרך הטבע שנציג אחד במועצת העיר יחולל מהפיכה שלימה במגוון נושאים חשובים ביותר לתושב החרדי, ביניהם: תרבות, חינוך, הקצאות, תקציבים, הנחות בארנונה ועוד. אל חריש הגיע שלמה פרץ לפני כחמש שנים, לאחר ילדות מהנה במושב פקיעין החדשה ולאחר שנישא לרעייתו עת שסיים את לימודיו בהצטיינות במזרח עולם הישיבות, כשהמרכזית שבהם היא ישיבת רכסים בראשות הגאון רבי רפאל אליהו ציון סופר.

בצעד זה, למעשה, קיבל עליו את המשימה והשליחות שהטיל עליו הגאון הגדול מרן הגאון רבי שמעון בעדני זצ”ל, ללכת ולחרוש את חריש ולנטוע בה מוסדות חינוך לתורה ולתפילה, הראויים לציבור בני התורה שעתיד להגיע להתגורר בעיר, וכך בשלהי 2018 נכנס לראשונה לכהן כחבר במועצת חריש כשהוא בן 27, כשמרבית תושבי העיר המתגוררים בה היום היו רק בדרך אליה.

“לפני כ-4 שנים, מיד אחרי הבחירות למועצת העיר (אז עוד מועצה..), עמדו לפני מספר משימות שקיבלתי מגדול הדור מרן הגר”ש בעדני זצ”ל לעשות בעיר. שאלתי את עצמי במה מתחילים והתשובה הייתה די פשוטה, ‘אי אתה דר אלא במקום תורה’. זה המנטרה שאימצתי לעצמי ואיתה התחלנו לעבוד”.

יו”ר סיעת ש”ס מוסיף ומשחזר את צעדיו הראשונים כחבר מועצה. “המלחמה הראשונה שלי הייתה על הקמת מוסדות תחת הקטגוריה של מוכש”ר, מוסדרות המוכר שאינו רשמי, למרות שלא היה בעיר כמעט ציבור חרדי”, אומר פרץ ומסביר, כי “בשונה ממוסדות הממלכתי הרגילים, במוסדות המוכש”ר של ש”ס התקציב מגיע 100 אחוז מרשת החינוך התורני, דבר המצריך את אישור חברי המליאה בעירייה, לאשר מבנים למוסדות, שלא הגיעו בקלות כל כך”.

איך בכל זאת נציג אחד מצליח לשכנע את חברי העירייה שחלק ניכר מהציבור החרדי בעיר לא מעוניין להשתלב במוסדות הממלכתי לסוגיהם?

“כשאתה נכנס לשליחות ציבורית, אחד הדברים החשובים ביותר הוא ליצור את הקשרים הנכונים עם כל חברי המליאה ולדעת אייך בטוב טעם להנגיש את הבדלי ההשקפות מחד, ומאידך את הדברים החשובים לציבור – וזה בעצם המתכון לחיים משותפים בעיר מעורבת”.

יש הישג שמפתיע אותך שהצלחת להשיג למרות היותך נציג חרדי בודד במועצת העיר?

“באחת מישיבות המליאה, עלו מספר הצעות למבנה לתלמוד תורה בעיר, כמו שאפשר לנחש ומובן מאליו כי כל נציג חפץ לתת לציבור שלו את מבני החינוך הגדולים והיפים בעיר, פניתי באופן ישיר לראש העיר יצחק קשת, הסתכלתי לו בעניים ואמרתי: ‘לילדי ישראל אנחנו צריכים לתת את הטוב ביותר'”.

“באותו רגע”, ממשיך לתאר פרץ, “ראש העיר אמר לי: ‘קיבלת אני יעשה הכל לאשר לילדי ישראל השוקדים על התורה את הטוב ביותר’ – וברוך השם הצלחתי להביא את התוצאה וקם המוסד. תלמוד תורה ‘חזון שמעון’ בראשות הרב דוד פרטוש, שנמצא ברחוב טורקיז, הגדול והמכובד ביותר לתשב”ר”.

כל מי שרואה את המבנה מבין שבניין כזה עולה לא מעט כסף. שיבנו אותו עבור תלמוד תורה זה באמת הישג יוצא דופן. בכמה מטרים מדובר?

המבנה מכיל 3 קומות, 18 כיתות, מגרשי ספורט ופנאי לתלמידים בזמני ההפסקות – והדבר נותן מענה לימודי מכיתת מכינה ועד כיתה ז’. כידוע, יש בעירנו עוד שכונות בנוסף לשכונת אבני חן, וגם שם ציבור בני התורה גדל. העברתי ביחד עם ראש העיר החלטה להקמת תלמוד תורה נוסף בשכונה, הכולל 16 כיתות לימוד, אולם ספורט ומגרשי משחקים רחבי ידיים, שיהיה לתינוקות של בית רבן מקום תורה נוח ונעים .הבנייה כבר החלה”.

דיברנו על תלמודי תורה. מה עם בנות ישראל? בית יעקב / סמינר ?

“לפני כשנה וחצי התחלנו בבניית בית ספר בית יעקב ברחוב אלה, המכיל 3 קומות רחבות ידיים ו-18 כיתות לימוד. בחודש חשוון האחרון קבלתי טלפון מגורם מקצועי בעירייה שעדכן אותי שיש בעיה עם הקבלן המבצע, שהוא מתחיל בהקפאת הליכים. כלומר הבנייה נעצרת. אני יודע שהעיר מתאכלסת בקצב מהיר בציבור בני תורה ואברכים ומנסה לגבש פתרונות יצירתיים, שמצד אחד לא יהיו פתרונות זמניים שיישארו לנצח, ומצד שני לתת מענה מיידי לתלמידות”.

“הייתה אופציה לתת ‘מקום זמני’ בבית ספר ברחוב אורן 60, אך מבחינה רוחנית לא היה שייך עקב כך שישנו במתחם גם בית ספר לחינוך מיוחד לא של ציבור בני תורה, ולכן הוחלט להישאר בקרוואנים. שם יש גם יותר פרטיות לתלמידות וגם זה יאיץ את המשך הבנייה, כיוון שכולם מבינים שקרוואנים זה לא פתרון קבע”.

“לאחר דיונים רבים עם נציגי הקבלן הבונה את מבנה הקבע ברחוב אלה, הגענו לגישור מבחינה משפטית והכנסנו קבלן שיסיים את הבנייה במהירות האפשרית, במטרה להגיע לשנת הלימודים הקרובה כשנוכל לברך על המוגמר, כאשר לבנות ישראל יהיה בית ספר נוח לפחות כמו התלמוד תורה. זה המקום להודות למנהלת המסורה הרבנית שוקר שמשקיעה בבנות את מלא המסירות והכוח”.

“לגבי סמינר – מי שגר בעיר בשנים האחרונות יודע שלא היה קיים סמינר לבנות מכיתה ט’ ומעלה, סמינר זה כבר משהוא אחר לגמרי מבחינת הערכות הן של הצוותים החינוכיים והן של השילוב והתאמה הזקוקים בהקמת סמינר בעיר חדשה”.

“מיותר לציין את הצורך העצום בסמינר בעיר מבחינה רוחנית. בעבר בנות היו נאלצות לצאת מחוץ לעיר בבוקר באוטובוסים, ולפעמים אפילו היו צריכות לעבור שני אוטובוסים כדי להגיע לסמינר. גייסתי את טובי אנשי המקצוע במטרה להבין לעומק את הצרכים, ולשם כך גייסנו את המנהלת הרבנית אלינור גבאי – ויחד איתה התחלנו במלאכה. גם הסמינר יעבור למבנה החדש בעזרת השם כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה”.

אנחנו מדברים הרבה על האתגרים הנצבים לפתחך בתלמודי התורה בבתי הספר, כמעט שכחנו מאיפה באנו. מה עם גני ילדים, הבסיס של חינוך ילדי ישראל?

“במהלך ה-4 שנים האחרונות הקמנו 16 גנים ורק בשבועות האחרונים קיבלו ציבור בני התורה עוד 2 גנים מוכר שאינו רשמי ובקרוב אמורים לקבל 2 גנים נוספים, ועוד היד נטויה לספק גני ילדים לפי הצורך העולה מהשטח ובכפוף למכרז כמתחייב בחוק”.

כבוגר ישיבת רכסים, האם יש היתכנות לבניית ישיבה לצעירים שתקום בעיר, או שבחורינו יצטרכו לשרך רגליהם לבני ברק, ירושלים, אלעד וכדו’, בבחינת הווי גולה למקום תורה?

“לראשונה דאגנו לישיבה קטנה 8 כיתות שתתחיל משיעור א’ עד שיעור ג’. במתחם הישיבה בשכונת המעוף, שאף יקרא מרכז מוסדות החינוך החרדי בעיר, יהיו שם גם 4 כיתות גן לילדי אברכים”. בין הישגיו של פרץ ניתן לציין, כי רק לפני כחודשיים קיבל אות הוקרה ממשרד החינוך על סמל לדוגמא ומציינות, כאשר במהלך כהונתו ניתן למנות את הקמת הסמינר הראשון בחריש ‘בנות רחל’, כאשר הדבר חוסך מעשרות בנות לעשות יום יום את הדרך לחדרה כדי לקבל חינוך יהודי דרך ישראל סבא.

אנחנו נכנסים לשנת בחירות ושואל את עצמו הבוחר, בסוף המדד להצלחה הוא כמה תקציבים הצלחת להעביר לבניית מוסדות חינוך בעיר שהם יסודות התפתחות הקהילה החרדית. תוכל קצת לפרט?

“בשמחה.

סך כל עליות בנייה עד כה שזכינו לקבל לתלמודי תורה, בהם גני ילדים, מבנים יבילים לבתי ספר, בתי ספר יסודיים ובתי ספר על יסודיים – עומד על כ-123 מיליון שקלים, ועל כך צריך לתת ברכת ישר כוח עצומה לראש העיר שלקח על עצמו למטרה לעשות הכל בשקט ובצנעה למען דור העתיד של ילדינו, במבנים ראויים ובעזרה לכל דרישה שלנו”.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מרחבי האתר
דילוג לתוכן